מריחואנה

דאבינג

את ה-THC שמזוקק לשמן אפשר לאדות עד שהוא הופך לעיסה דביקה או לשעווה שמעשנים אותה או, מה שיותר מקובל, מאדים אותה. את העיסה הזאת אפשר לזקק עוד יותר לחומר דמוי זכוכית שנקרא לעתים קרובות "shatter" (בישראל הוא נקרא דאב, שעווה או ואקס).

את הצורה המרוכזת הזאת של מריחואנה מחממים במהירות על משטח מאוד חם, מאדים אותה, ואז שואפים אותה דרך מתקן מיוחד, שלעתים נקרא "באנג" או מקטרת אידוי. התהליך הזה נקרא דאבינג.

השפעות הדאבינג

כאשר האדם שואף מנה מרוכזת באמצעות דאבינג, ההשפעות הפיזיות והמנטליות של עישון מריחואנה הן הרבה יותר חזקות.

הריכוז של ה-THC בדאב נע מ-60% עד ל-90%.‏7

חומרים מרוכזים של מריחואנה הם פיתוח חדש וההשפעות המזיקות שלהם עדיין לא נחקרו. עם זאת, רופאים ומומחים בתחום הגמילה מסמים מבחינים בעובדה שהנזקים המנטליים שנגרמים ממריחואנה רגילה הם הרבה יותר חמורים מהחומרים המרוכזים.

משתמשים דיווחו שהסוג הזה של מריחואנה יכול להביא למשברים פסיכוטיים, הזיות (ראייה ושמיעה של דברים שלא נמצאים שם) ותחושות כמו חרקים שזוחלים מתחת לעור.8

בגלל שהחומרים המרוכזים האלה הם מאוד חזקים, יש עוד ועוד מקרים שבהם היה הכרח להזעיק צוותי חירום בגלל מנת יתר של מריחואנה.


באנגים

עישון מריחואנה וטבק ביחד במקטרת או בבאנג מכונה קססה.

הכימיקלים בטבק ובמריחואנה משפיעים על מערכת העצבים וכתוצאה מכך משפיעים גם על המיינד וגם על הגוף. חלק מההשפעות האלה הן בלתי הפיכות.9 כבר קרה שעישון גרם למחלת ריאות בשלב הסופי שלה שדורשת בלון חמצן 24 שעות ביממה. כאשר זה קורה, האדם כבר לא מסוגל לבצע פעילות נורמלית. דברים פשוטים כמו הליכה מחדר השינה לשירותים הם כמעט בלתי אפשריים עקב קוצר נשימה.9

"הגעתי לבית-חולים לחולי נפש כי במשך עשרה ימים הצלחתי לישון רק 10 עד 15 שעות בסך הכול".