זה נראה כל-כך פשוט בהתחלה. תלמיד מפגר מעט בלימודיו. הוא צריך להתכונן לבחינה קרובה. הוא צריך ללמוד אל תוך הלילה כדי שבכלל יהיה לו סיכוי להצליח. הקפה ממריץ אותו מעט אבל הרבה מחבריו משתמשים בטבליות הללו כדי שיהיה להם את האנרגיה הנוספת שהם צריכים. למה לא? כמה שקלים; טבלית אחת; לילה שלם של לימודים; הרגשה של "מיקוד".
יכול להיות ששם זה מתחיל, אבל בדרך כלל זה לא מסתיים שם.
ישנם תלמידים שכותשים את הריטלין ומסניפים אותו כמו קוקאין לספיגה מהירה יותר. "זה מחזיק אותך ערני במשך שעות", אמר אחד התלמידים.
ובדיוק כמו עם קוקאין או כל סם מרץ אחר, אחרי אותה הרגשה נחמדה של "התעלות", תבוא באופן בלתי נמנע "התמוטטות", הרגשת עייפות, דיכאון וירידה בערנות. תלמיד אחד על אדרל, סם מרץ נוסף שנמצא בשימוש נרחב בקמפוסים של המכללות, תיאר את אותה הרגשה של "צלילות מרבית" שהופכת ביום שלאחר מכן למצב של "ממוטט וסחוט". כמו שמשתמש אחד אמר, "אני בדרך כלל נכנס לתרדמת התמוטטות לאחר מכן".
וכמובן שהמשתמש יודע במהרה שניתן להקל על הרגשת "ההתמוטטות" בדמות "העזרה" של גלולה נוספת שמחזירה אותו שוב להיות על הרגליים. וכך זה נמשך.
אחר-כך ייתכן שהוא ייקח מנות גדולות יותר, או יסניף כדי להיות ב-"היי" גדול יותר. העמידות עולה, כך שהאדם יצטרך לצרוך יותר. במנות גדולות כאלה, ריטלין יכול להוביל לעוויתות, כאבי ראש והזיות. החומר רב העוצמה, דמוי האמפטמין, עלול להוביל אפילו למוות, כמו במקרים טרגיים רבים של ילדים שמתו מהתקף-לב שנגרם על-ידי נזק הקשור לסם.